אוקיי, אז אני משער שהניחוש הראשון שלכם היה שהמילה "אגו" מדברת על אגו אנושי, אגואיזם ומשהו בסגנון.
והאמת היא, שהפירוש הפשוט של המילה 'אגו' מצביע על משהו בסיסי יותר בנפש. על מיקוד בנקודה הפנימית.

שני המושגים הללו בפסיכולוגיה מדברים על תפיסת האדם את הבעיה: בעוד שבמושג אגו-דיסטוני אדם מתרחק ממחשבה המטרידה ומקובל עליו שהיא לא מציאותית, הרי שבמושג אגו-סינטוני אדם משוכנע שבאמת יש כאן סיבה לפחד.

זה כל ההבדל.

דוגמאות לאגו סינטוני:

• אני מתקשה לאכול בקרבת אנשים המדברים, כי הדיבור יוצר פליטת ריר וזה מגעיל!
• אני חייב להיבדק אצל הרופא כי כאבי ראש באמת מצביעים על הבעיה, וזה חלק מאחריותי לשמור על הבריאות!
• אני חייב לצאת לרחוב עם מסיכת מגן, כי האוויר באמת מזוהם!

דוגמאות לאגו-דיסטוני:

• אני יודע שהדלת סגורה היטב, אז למה יש לי דחף לבדוק זאת שוב?
• כל פעם שאני עובר ליד סכין, אני מדמיין איך שאני דוקר מישהו מיקיריי… מאיפה באים לי שטויות כאלו בראש?
• באמצע היום יש לי תחושה מוזרה שאם אני לא  עושה כמה צעדים אחורה-קדימה, עשוי לקרות לי משהו רע… אבל אני יודע שזה רק דמיון!

אגו סינטוני – האם סובל פחות?

לרגע ניתן לחשוב שאגו-סינטוניים סובלים פחות מההפרעה שלהם, כי מבחינתם הם חוששים מדבר אמיתי והם מרגישים שעושים את הדבר הנכון. ובאמת, כשאדם משוכנע ש"כך היא האמת" יותר קשה לגייס אותו לעבוד קשה למען השינוי.
"וכי מה אתה רוצה, שאלמד לאכול מהצלחת שירקו לתוכה?…"

אלא שבפועל, ההזדהות שלהם עם מקור הפחד לא בדיוק מקילה עליהם והם סובלים באותה מידה כמו אנשים שמבינים שקורה להם משהו לא הגיוני (אגו-דיסטוניים).

למה משנה ההבדל ביניהם?

ההבחנה בין אגו סינטוני לדיסטוני חשובה בשלב האבחנה של הבעיה. כמו שאמרנו, דיסטוניים יתגייסו מהר יותר לעבודה הטיפולית, ואילו הסינטוניים יידרשו להבין היכן הכשל שלהם בחשיבה, וכיצד כדאי לעבוד גם עליו…