אם הגעתם לשורות אלו, מן הסתם אתם בהתלבטות לגבי הטיפול עבורכם או עבור יקיריכם.
מדוע אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי, ומתי יודעים שהגיע זמן להרשם לטיפול?
ככלל ישנם שני סוגי אנשים שפונים לטיפול פסיכולוגי: הסוג הראשון הם אנשים שמרגישים רמת מצוקה נפשית ומבינים שאין עוד ביכולתם להתמודד עם הבעיה לבד.
בדרך כלל יעבור משך זמן מאז הצפת הבעיה ועד שהאדם פונה לטיפול. כולנו כבני אדם (ללא יוצא מן הכלל) רגילים להדחיק ולגמד את הבעיות שלנו. המקום האיתן הזה בנפש, שאומר לנו: "אתה חזק, אינך כזה מסכן, אתה מסוגל להתגבר על הטראומה בכוחות עצמך" – אינו פועל מתוך עצלנות דווקא או מתוך הקמצנות לשלם למטפל. ממש לא. האמירות הללו הן חלק ממנגנון ההגנה שלנו שמחפש את המקומות של חוזק מתוך השאיפה להתחזק ולא ליפול עוד יותר.
אך מאוחר או מוקדם כולנו מבינים שהבעיות לא תמיד חולפות לבד, ושלפעמים "הזמן עושה את שלו" פועל דווקא בהקשר הלא-אופטימי. אז, אנו מתחילים להרגיש שהבעיה מתחילה למלא את כל חלל חיינו, התפקוד שלנו נפגע והעתיד מסתמן בצורה הכי ברורה: תהום לפננו.
ברגעי חוסר אונים אלו אנו מחפשים אחרי מזור לנפש, אנשי טיפול מקצועיים ואמינים, שבידיהם נוכל להפקיד את הנפש.
אם הגענו למצב כזה, כנראה שהגיע הזמן להרים טלפון למטפל.
לאידך, ישנם אנשים רבים שפונים לייעוץ או טיפול פסיכולוגי ולאו דווקא במצבי מצוקה קיצוניים. עצם הנוכחות בחדר הטיפול וב"כורסה הטיפולית" מאפשרת לאדם להציץ אל המקומות היסודיים והסודיים ביותר בתוך הנפש "העצמי", להתרשם מהמצב ולקבל החלטות לגבי שינויים משמעותיים בחיים. טיפול פסיכולוגי – פסיכותרפיה – מאפשרת לאדם לבחון את עצמו ולבחור כיצד לצמוח טוב יותר, תוך שיפור מתמיד של חייו.
למען הסר ספק: עולם הטיפול התברך בהרבה מטפלים איכותיים. עם זאת, כמו בכל תחום גם בתחום הטיפול יש לשמוע המלצות על המטפל, לבקש ממנו להראות את התעודות שלו ולבקש ממנו לספר על נסיונו הטיפולי. וגם לסמוך על האינטואיציה שלכם (זה עובד!).
- איך להתרשם מהמטפל? הקלידו את שמו של המטפל במנוע חיפוש. באיזה הקשר (חיובי/שלילי) מופיע שמו? האם הוא כותב חומרים או כתבות מהן תוכלו להתרשם על תפיסותיו המקצועיות? האם אתם מתחברים לתפיסות הללו? האם יש תגובות חיוביות או ביקורת חיובית לקליניקה שלו?
- כיום כמעט לכל מטפל/ת יש אתר פרטי ובו מסלול המקצועי של המטפל, "אני מאמין" המקצועי שלו, מכתבי תודה וכו'. בנוסף, למטפלים רבים ישנו דף עסקי בפייסבוק, בו הלקוח יכול להשאיר ביקורת או המלצה.
- חברות באיגוד מקצועי – האם המטפל הינו חבר בקהילה המקצועית של תחומו? האם הקהילה מכירה בו? האיגוד המקצועי בודק את תעודותיו של המטפל-חבר, ואם הוא התקבל לאיגוד מן הסתם עבר בדיקה קפדנית ועמד בה. בדרך כלל איגודים המקצועיים מפרסמים את מטפליהם באתר האיגוד (לדוגמה לחץ כאן) אלא אם כן המטפל בחר מסיבותיו האישיות שלא להתפרסם באתר כזה.
- תעודות – ישנם מטפלים שיעדיפו לא למקם צילומי תעודותיהם באתר האישי (מחשש לזיוף התעודה וכד'), אולם זכותכם כמטופלים לדרוש לעיין בתעודות של המטפל.
מהם סוגי ההכשרה למטפל מוסמך וכיצד לא ללכת לאיבוד בין ריבוי סוגי המטפלים – תוכלו לקרוא על זה בלינק הבא
ישנם מכוני טיפול הנוקטים בטיפול מסובסד ויכולים לגבות פחות מ-200 ש"ח לשעת טיפול.
אנשי מקצוע בעלי מומחיות בתחום מסוים עשויים לבקש מעל 450 ש"ח ויותר.
מדוע טיפול פסיכולוגי עולה כל כך יקר?
התשובה פשוטה: היעדר סבסוד פרטי ע"י קופ"ח מייקר את המחיר שייאלץ לשלם המבוטח.
ובהרחבה: בשונה מתחום רפואת הגוף, משרד הבריאות מתנער בשנים האחרונות מאחריותו בתחום רפואת הנפש. וכאשר חסר סבסוד טיפולים פרטיים מטעם המדינה, אוטומטית כל כובד התשלום נופל על האזרח.
משרד הביטחון נותן טיפולים לחיילים שנפגעו במסגרת פעילות ביטחונית.
ביטוח לאומי, האגף לנפגעי פעולות איבה גם מממן טיפול פסיכולוגי למי שעונים על ההגדרות.
אופציה בתשלום מוזל – קופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים (בכפוף לתנאי הפוליסה) מעניקים סבסוד לכ-12 טיפולים אצל אותם מטפלים שעובדים בהסדר איתם.
מחיר מסובסד ללקוח הינו כ-130 ש"ח (עשוי להשתנות מביטוח לביטוח) לשעה טיפולית. ניתן לברר על כך במוקד הטלפוני של הקופה/ביטוח או במזכירות המרפאות. כמו כן, באתר קופ"ח ניתן למצוא רשימה של מטפלים בהסדר ("ספקי שירות") באזור מגוריכם.
ובכן, מהו המחיר היקר שמשלם האזרח עבור טיפול ה"חינמי" הציבורי?
תורים ארוכים – מטבע הדברים יש יותר ביקוש למשהו חינמי. לכך, המתנה בתור במרפאה הציבורית עשויה להגיע למספר חודשים. לא אחת קורה מצב בו מגיע תורו של האדם, אולם כיום מצבו של המטופל השתנה ממה שהיה פעם. מובן שכשמדובר בסבל קשה (במיוחד אצל הילדים) יעלה שיקול ללכת למטפל פרטי שהינו זמין יותר, ולטפל בבעיה באופן מיידי.
סודיות רפואית – המערכת שבה עובד המטפל מחייבת אותו לדווח בכתב אודות התהליך הטיפולי: לסכם את כל הפגישות בכתב, לכתוב המלצות לטיפול ועוד. ואמנם כל מטפל מחוייב באופן אישי לשמור על סודיות המידע הרפואי של מטופליו, עם זאת, המערכת אינה יכולה להבטיח למטופל שהמידע יישמר מפני שאר עובדי המרפאה (כולל עובדי תחזוקה) מאחר והמידע עשוי להגיע גם לידיהם ואין למרפאה אחריות מפני החשיפה בתוך כותלי המרפאה. במילים אחרות, אף אחד לא יכול להבטיח באמת שהדברים הכי אישיים והכי רגישים שלכם לא יגיעו למקומות בלתי רצויים.
(אותו הדבר לגבי הטיפול המסובסד ע"י קופות חולים).
החלטה על תהליך טיפולי – כאשר הנך הולך למטפל פרטי, ההחלטה לגבי אופי הטיפול היא משותפת לשניכם, ולרוב המטופל קובע את ההעדפות בטיפול. "בעל המאה הוא בעל הדעה". לעומת זאת, במרפאות ובקו"ח ההחלטה בדבר אופי הטיפול נמצאת בידי מנהל המרפאה או פסיכיאטר המטפל: הוא מחליט איזה סוג טיפול תקבל, אצל איזה מטפל ובאיזו רמת הדחיפות. הוא זה שיקבע כמה פגישות יתקיימו, במה הן יתמקדו, על אילו מטרות תעבדו בטיפול ועל אילו לא תדברו.
מה הפלא איפא, שאנשים מעדיפים לשלם מכספם ובלבד לקבל את המענה המגיע להם.
באיזשהו מקום קיים גם מכנה משותף בין אימון אישי לבין טיפול CBT, שגם בו אדם לומד להשיג את מטרותיו תוך הגברת הביטחון העצמי. אך בשונה מהאימון, טיפול CBT יגע במקומות הפנימיים ביותר השרויים בחרדה קיומית וילמד את האדם להתמודד מולם.
בקליניקה שלנו אנו עושים תהליכים טיפוליים יפים מאד באמצעות 'סקייפ', לשביעות רצון המטופלים בכל קצוות תבל.
לצפייה בתעודות הכשרה נוספות של אברהם ביטקין אתם מוזמנים להכנס לעמוד הפייסבוק בלחיצה על כפתור f הבא: